כשחשבון הבנק לא יודע להתמודד עם השפע הפתאומי…

"אבל אמרת שהיית צריך רק אלף ש"ח לחודש כדי להגיע לגמור את החודש בכבוד…" אמרתי לאותו יהודי בתדהמה.

שוחחנו חצי שנה אחרי שטיפלנו בהצלחה בבקשתו לקצבת נכות.

הוא קיבל תוספת הכנסה של 7,000 ש"ח מדי חודש, זאת בנוסף לתשלום רטרואקטיבי של יותר מ-60,000 ש"ח.

ובכל זאת, היהודי התקשר אלי בבקשת עזרה לטיפול בהנחה בארנונה, תוך כדי הדברים אני שומע אותו מתלונן על מצבו הכלכלי הקשה.

 

איך ייתכן שמצבו הכלכלי לא טוב, למרות הכסף הנוסף שזורם אל חשבון הבנק שלו מידי חודש?

 

פניתי לידידי המנטור הכלכלי, הרב ישראל גוטמן, מנכ"ל גוטפלוס ומומחה ל'כלכלה התנהגותית'.

תשובתו הייתה מפתיעה בפשטותה:

"זו בעיה מוכרת וידועה. ללא מודעות כלכלית, הגדלת ההכנסות לא רק שאינה פותרת את הבעיה — לעיתים היא מגדילה את החובות!…."

ביקשתי מהרב גוטמן לכתוב עבורנו הדרכה להתנהלות כלכלית נבונה בעת קבלת קצבה, והנה הטור המחכים לפניכם.

מוזמנים לקרוא, להנות ובעיקר – ליישם:

 

המלכודת הנסתרת של שפע פתאומי

כשמדברים על כלכלת הבית, קיימים שני עולמות מקבילים:

העולם הרציונלי, שבו כולנו מבינים שההוצאות צריכות להיות פחות מההכנסות, או מקסימום שוות להכנסות.

והעולם ההתנהגותי, שבו החלטותינו הכלכליות מונעות מרגשות, לא ממספרים. לחלק הזה קוראים בשפה המקצועית 'כלכלה התנהגותית'.

כשלפתע זורמים לחשבוננו אלפי שקלים נוספים מדי חודש, או כשאנו מקבלים סכום חד-פעמי של עשרות אלפי שקלים — דבר שאיננו מורגלים בו — זה עלול להוביל לשימוש רגשי ולא מחושב.

התוצאה? הכסף מתאדה במהירות, אך ההרגלים החדשים שפיתחנו, נצמדים אלינו ומזיקים לנו.

 

איך זה קורה וכיצד מתמודדים נכון עם התופעה?

בואו נבין שני נקודות יסוד בעולם הכלכלה ההתנהגותית:

הכלל הראשון – מלאי מגדיר שימוש

כשיש לנו יותר, אנחנו משתמשים ביותר.

וכשאנחנו משתמשים ביותר, אנחנו משכנעים את עצמנו שאנחנו באמת צריכים את זה.

זהו מעגל קסמים: הכסף הנוסף מוביל להוצאות גדולות יותר, שמובילות להרגלים חדשים, שדורשים עוד כסף.

בשפה המקצועית זה נקרא: "מלאי מגדיר שימוש, ושימוש מגדיר צריכה".

בשלב הראשון יש לנו יותר מלאי של כסף, אז אנחנו מוציאים יותר כסף.

בשלב השני אנחנו מוציאים יותר כסף וקונים דברים שאנחנו לא בהכרח זקוקים להם, ואז אנחנו כבר מתרגלים וקובעים ש"זאת רמת החיים שלנו, מה לעשות?…".

כמעט כל אחד מאיתנו יכול להעיד על עצמו, שברגע שההכנסות עולות, ההוצאות עולות אוטומטית — ולעיתים אף מעבר להכנסות החדשות. הראש שלנו "חושב בגדול" ומקבל החלטות על סמך המלאי החדש, לא על סמך הצרכים האמיתיים שלנו.

אם לא נתנהל בצורה מחושבת, נבין מה אנחנו באמת רוצים וצריכים, ולא נעלה את רמת החיים בהוצאות שלא מתאימות להכנסות שלנו, מהר מאוד נתרגל לרמת חיים חדשה, ובקושי נרגיש את הכסף הנוסף שנכנס אלינו לחשבון הבנק מידי חודש.

 

הכלל השני – ערך הכסף

מספרים על נער בוגר שרצה ללמוד נהיגה וביקש מאביו שיממן לו את הלימודים, הציע האבא לבן בוא ונעשה מצ'ינג..

כל שיעור עולה 200 ש"ח? תצא לעבוד ותביא 200 ש"ח ואני אתן לך בתמורה גם 200 ש"ח.

הנער שהיה קצת עצלן וקצת מתוחכם, פנה לאמו וביקש שתביא לו 200 ש"ח. האמא נענתה בשמחה והביאה לו.

הוא ניגש עם הכסף לאביו, אך האבא לקח את השטר וקרע אותו לגזרים. הבין הנער שכנראה האבא 'עלה על זה', פנה שוב לאמו וביקש שלא תגלה לאבא ותרחם עליו.. הביאה לו שוב עוד שטר של 200, אך האבא קרע גם את השטר הזה מול עיני הנער המשתאה. הבין הנער שאין לו ברירה ויצא לעמלו כמה שעות עד שחזר עם 200 ש"ח.

גם הפעם האבא ניגש לקרוע את השטר היקר, אך הנער הרים צעקה וזעקה: "לא לא!" וניסה להניא את האבא מלקרוע.

מה קרה? הנער עמל על הכסף והיה קשה לו להיפרד מהכסף. בפעמים הקודמות הכסף הגיע ללא יגיעה.

כשהכסף מגיע בחינם, אין ערך לכסף.

 

מחקרים מוכיחים שמשפחות שמקבלות תמיכות מקופות צדקה וכדומה, נוטות לבזבז את הכסף מהר הרבה יותר. זה גם פועל בצורה דומה עם אנשים שלוקחים הלוואות. הם יודעים שהם הולכים לשלם כהוגן על ההלוואות הללו, אבל למרבה הצער, בגלל שהם לא עבדו וטרחו על ההכנסה הזו – הרבה יותר קל להם לבזבז את הכסף בלי חשבון.

אותו דבר גם בתמיכות ותקציבים. לא רק שנכנס כל חודש סכום נכבד לחשבון הבנק, אלא שזהו כסף שהגיע בלי עמל וטירחה, ולכן חסר את 'אפקט הבעלות' – את הערך האמיתי לכסף הזה, כך שהרבה יותר לבזבז אותו באופן רגשי על דברים שלא באמת זקוקים להם.

 

תכלס, מה עושים?

קודם כל, 'ידיעת הבעיה חצי פתרון'.

ברגע שאנחנו מודעים לבעיה ולאתגר, אנחנו יכולים לנהל את הכסף שקיבלנו בתבונה.

הנה כמה אפשרויות לגרום לכך שהכסף לא 'יברח' לכם מבין האצבעות:

בדקו סדרי עדיפויות: הכסף הוא משאב מוגבל, ולכן שבו עם עצמכם והגדירו מה אתם רוצים להשיג עם תוספת ההכנסה שקיבלתם.

הרגלים מיותרים: התנגדו לפיתוי להעלות את רמת החיים מיד. אתם תרגישו את העליה ברמת החיים למשך חודשים ספורים ואחר כך זה כבר יהיה לכם מובן מאליו ולא תרגישו שאתם נהנים מהכסף.

השקעה במקום צריכה: חשבו איך הכסף יכול לייצר עוד הכנסות בעתיד. אולי לקנות דירה להשקעה או לשים אותו בקופת גמל עבור חתונות הילדים. קבעו מטרה שהיא מספיק חשובה לכם וכך תוכלו לוודא שהכסף שקיבלתם עובד עבורכם ומייצר לכם יותר כסף.

 

ומה עושים עם כספי הרטרו?

הסכום הגדול והפתאומי שנכנס אליכם לחשבון הבנק, הוא סכום חד פעמי ולכן חשוב הרבה יותר לנצל אותו בצורה חכמה.

יש כאלה שיכולים לסגור עם הסכום הזה חובות שמעיקים על התקציב המשפחתי, אפשר להשקיע את הכסף או לקנות ריהוט חדש לבית.

אפשר גם להשקיע בעסק ביתי בצורה נכונה או ללמוד מקצוע שיניב לכם עוד כסף.

תחשבו על הכסף הזה כאמצעי להגשמת חלומות שכבר היו לכם תקופה, או אמצעי להשיג הגדלת הכנסות שתעזור לכם בסייעתא דשמיא בהמשך החיים.

רק אל תכניסו את הכסף הזה לצריכה השוטפת של הבית, כי הוא ייעלם בתוך תקופה קצרה ובקושי יביא לכם תועלת.

בברכת הצלחה מרובה בסייעתא דשמיא.